כן, אני מאוד אוהבת נעליים. מאוד. מאוד-מאוד.
פעם מישהו ערך מחקר מדוע נשים כל כך אוהבות נעליים ולא מכנסיים או חולצות. והמסקנה שעלתה מתוך המחקר היא שנעליים זה פריט לבוש שלא מצריך תא מדידה ולא תלוי במשקל של האישה.
אנחנו תמיד יכולות למדוד נעליים. לא צריך להתפשט ולבחון את גופנו העגלגל במראה הלא מחמיאה תחת אור ניאון מחריד בתא הלבשה קטנטן. לא צריך לצאת מתא ההלבשה בהיסוס ומבוכה שחלילה מישהי כוסית תראה אותנו ותצחקק עם חברותיה. המידה של הנעל לא תלויה באופן ישיר לגודל הירכיים שלי אפילו יש מצב שהמידה שלי קטנה משל הדוגמנית הארוכה עם רגליי הליצן במידה 42. וככל שהעקב גבוה יותר, הרגליים שלי נראות דקות יותר והישבן שלי קטן יותר. בדוק. אין פה שום עניין פסיכוסומטי, מדע טהור.
אז אחרי שהשכלנו, אני רוצה להציג לכן את הרכישה האחרונה והכה לא פרקטית שלי שאני שמה אותה תחת הקטגוריה: "הפקות אופנה".
כבר הרבה זמן שחברתי שירן ואני מדברות על לעשות הפקת אופנה. מה זה אומר? לצלם מקבץ של בגדים ואקססרויז על רקעים מגניבים בלוקיישנים שונים. מי תדגמן? לא ידוע. מה הנושא? לא ידוע. מה המטרה למען השם??? לא ידוע. אבל ידוע שאנחנו מדברות על זה כבר מלא זמן.
וכך נוצרה בארון קטגוריה של "הפקת אופנה". פריטים לא שימושיים ולא לבישים שמצאתי בזיל הזול ואני חושבת שהם ממש מגניבים אבל אין מצב שאני יכולה ללבוש אותם ביום יום כי הם "יותר מידי".
לדוגמה:
פלטפורמות בצבע צהוב-כתמתם לק מהממות וגבוהות בטירוף!
לרגל סגירת החנות הם עלו 50שח בלבד (!!!) במקום 359.99.
מה, לא אקנה? ברור שכן!
איך הולכים על דבר כזה? אין לי מושג. ניסיתי, כמעט שברתי את הראש. מזל ששירן הייתה שם כדי לתפוס אותי. אחרי הכול, זה להפקת אופנה שלנו.
פעם מישהו ערך מחקר מדוע נשים כל כך אוהבות נעליים ולא מכנסיים או חולצות. והמסקנה שעלתה מתוך המחקר היא שנעליים זה פריט לבוש שלא מצריך תא מדידה ולא תלוי במשקל של האישה.
אנחנו תמיד יכולות למדוד נעליים. לא צריך להתפשט ולבחון את גופנו העגלגל במראה הלא מחמיאה תחת אור ניאון מחריד בתא הלבשה קטנטן. לא צריך לצאת מתא ההלבשה בהיסוס ומבוכה שחלילה מישהי כוסית תראה אותנו ותצחקק עם חברותיה. המידה של הנעל לא תלויה באופן ישיר לגודל הירכיים שלי אפילו יש מצב שהמידה שלי קטנה משל הדוגמנית הארוכה עם רגליי הליצן במידה 42. וככל שהעקב גבוה יותר, הרגליים שלי נראות דקות יותר והישבן שלי קטן יותר. בדוק. אין פה שום עניין פסיכוסומטי, מדע טהור.
אז אחרי שהשכלנו, אני רוצה להציג לכן את הרכישה האחרונה והכה לא פרקטית שלי שאני שמה אותה תחת הקטגוריה: "הפקות אופנה".
כבר הרבה זמן שחברתי שירן ואני מדברות על לעשות הפקת אופנה. מה זה אומר? לצלם מקבץ של בגדים ואקססרויז על רקעים מגניבים בלוקיישנים שונים. מי תדגמן? לא ידוע. מה הנושא? לא ידוע. מה המטרה למען השם??? לא ידוע. אבל ידוע שאנחנו מדברות על זה כבר מלא זמן.
וכך נוצרה בארון קטגוריה של "הפקת אופנה". פריטים לא שימושיים ולא לבישים שמצאתי בזיל הזול ואני חושבת שהם ממש מגניבים אבל אין מצב שאני יכולה ללבוש אותם ביום יום כי הם "יותר מידי".
לדוגמה:
מה, לא אקנה? ברור שכן!
איך הולכים על דבר כזה? אין לי מושג. ניסיתי, כמעט שברתי את הראש. מזל ששירן הייתה שם כדי לתפוס אותי. אחרי הכול, זה להפקת אופנה שלנו.
מאקי, ביג פאשן נצרת. כול החנות בחיסול של 50שח. יוני 2013.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה